לפני חמש שנים בחנתי בסדרת ציורים כיצד אני תופסת את חיי החול שחוויתי, כיצד חוויות העבר שלי מעצבות את חוויות העתיד. עבודות אדומות על דיקט, לעיתים קעקוע ופציעה של הדיקט, ביחד עם רישומי עפרון מינימליפטיים.
...גדלתי בעמק ולא סמוך לים. למרות זאת זכרונות הקייץ שלי קשורים לים. בתור ילדה - לפחות פעמיים בשבוע הייתי בים. לאחר מכן לאורך שנות האמהות הים תמיד הייה חלק מחיי.
חוף הים.
רגעים של סערה.
רגעים של שלווה.
רגעים של בוקה ומבוקה ומבולקה.
ים ושמים, רגעים של שמש ואור.
דרכם של מִשברים לחזור לשקט החיים חוזרים למסלול אופטימי. המתבטא כאן במבטים שונים, דרך החלון על השמש הים והחול.
לפעמים נשארים זכרונות.
